אינטואיציה אימהית

את מאמינה באינטואציה אימהית

אני אוהבת לאסוף ספרי מתכונים.
שם הכול ברור, מוסבר שלב אחרי שלב, מדוד ובדוק.
גם אם המתכון מסובך, הוא מפורק לשלבים שניתן לבצע בקלות יחסית.
כשהייתי אם צעירה לא פעם התגנבה בליבי משאלה שהלוואי וגם בהורות זה יהיה כך. אני מוכנה לעבוד קשה, אבל לפחות שאדע מה בדיוק עלי לעשות בכל מצב.
הכי טוב שהתשובות לדילמות האימהיות תעלינה לי באופן אוטומטי במח.
הרי יש כזה דבר אינטואיציה אימהית, לא?
כאן אני רוצה להתייחס למושג הזה יותר לעומק. היום יותר מתמיד אנחנו, האמהות, זקוקות לתשובות זמינות בעולם שהולך ומשתנה בקצב מטורף.
כל רופא ילדים טוב יודע שעליו לפנות לאימו של הפציינט הקטן כדי לקבל את המידע הכי חשוב לגבי מצבו- האם הצורה שבה הוא נראה/ מתנהג עכשיו אופיינית לו, לאילו שינויים האם שמה לב, מה מרגיש לה? הרבה פעמים אמא מנוסה יכולה להציע לרופא השערות שמתבררות כנכונות לאחר אבחון. לעיתים קרובות, עוד הרבה לפני הבדיקות היא יודעת שמדובר בדלקת אוזניים או  באפנדציט, למשל (ואני לא מתיימרת שכולנו רופאות) . אין לה הכשרה רפואית, אבל יש לה אינטואיציה אימהית, תחושת בטן ששווה המון.
האינטואיציה הזאת אינה מסטית. היא מבוססת על אין ספור אינטראקציות  קרובות שהאם מקיימת עם ילדה, מתבוננת בו, משחקת, מאכילה, משכיבה לישון, מדברת, מקלחת ועוד ועוד.
כל הניסיון הזה מתורגם לתחושות בטן אופייניות לאמהות לגבי ילדיהן. מחקרים שבודקים התנהגות בעלי מקצוע שמתפקדים במצבי לחץ כמו כבאים, אחיות בטיפול נמרץ וכו’ מגלים שהם מעריכים את המצב במהירות ויודעים מיד איך להגיב. אנחנו, האמהות, לא שונות בהרבה מהבחינה הזאת מבעלי המקצוע האלה. עם הניסיון אנחנו כבר “מריחות” כשמשהו לא כשורה אצל הילד ולומדות לפעול בהתאם.
גם ניסיון החיים שלנו עם משפחתינו ומודעות עצמית תורמים לפיתוח האינטואיציה האמהית. ככל שנכיר יותר את ילדינו ואת עצמינו, נצבור ניסיון בקבלת החלטות בתחום ההורות ונלמד מהן, נחזק את האינטואיציה שלנו.
האם אפשר  וכדאי לסמוך על האינטואיציה האמהית?

ברור.

היא אחד הנכנסים היקרים ביותר באמהות.
אבל חשוב גם לזכור שלפעמים היא לא מדויקת. ולפעמים אנחנו אפילו לא מצליחות לזהות את קולה בין שאר הקולות והרעשים שקיימים בתוכנו וסביבנו.
אינטואיציה דומה לפרוז’קטור שמאיר שטח חשוך בקוטר מסוים. יתכן ויש נתונים מעבר למקום המואר. לכן הכרחי לשים לב לתחושת הבטן ולבדוק את אמינותה. לדוגמה, אם שני ילדים רבים אמא יכולה תמיד להגן על בנה הצעיר. יש לה תחושה חזקה שהגדול מציק ומפריע לקטן, גם כשהיא לא נמצאת בזירת הארוע. יתכן וזה נכון, אבל יכול להיות שהיא גם מפספסת מידע חשוב לגבי התפקיד של הילד הצעיר בסיטואציות האלה. הוא יכול “להתחיל” עם הגדול וליזום קונפליקט, אבל אמא לא שמה לב. מה הסיבה לכך? אמא בעצמה הייתה  אחות צעירה לאח שהציק לה ומקרים כאלה מעוררים אצלה תחושות קשות כלפי הילד הגדול.

האינטואיציה חשובה במיוחד בתקופות מורכבות כמו שלנו. אנחנו מתמודדות עם מצבים חדשים שלא הכרנו קודם. הילדים בבית  או במסגרת לסירוגין, יש הרבה מתח באוויר בגלל קשיים מרובים שצצים כמעט בכל תחום.
אם נקח, לדוגמה, את זמן המסך שעולה לכותרות כמעט בכל דיון על ילדים בתקופת הקורונה.
מה נכון לילד שלי? מה המינון המתאים בהתחשב למצב הספציפי שלו ושל הבית? מה נכון לי כאמא?
כנ”ל זמן שינה וקימה, השתתפות בלמידה מרחוק, שיעורי בית ומה לא. וכל זה על הרקע של הורים עובדים ועמוסים מעל הראש.
השאלות האלה יקבלו מענה הכי טוב בשילוב הקשבה לאינטואיציה. הרי גם איש המקצוע המנוסה ביותר לא מכיר את הילד כמו שאת, אמא, מכירה אותו. לכן חשוב שתלמדי לקחת את מה שמתאים לך מכל איש מקצוע באשר הוא.
בסוגיות לא מוכרות כמו אלה שאנחנו מתמודדות איתן היום, יש ערך בהתייעצות עם אנשים מנוסים. אבל בסופו של דבר, את זאת שתקבעי מה נכון לילדך.
נכון, יש משפחות לא מעטות שממשיכות להימנע משימוש במסכים. אך יחד עם זאת אני עדה לטובים ורבים שמרגישים שאין להם אלטרנטיבה טובה מספיק לתעסוקה לילדים בזמן הסגר, הבידוד או אפילו ההגבלות “הפשוטות” שהתרגלנו אליהן. אני לא רוצה להיכנס לדילמה חינוכית, אלא לקחת את זה כדוגמה לשימוש באינטואיציה אימהית.
מה נכון לילד שלי? מה המינון המתאים בהתחשב למצב הספציפי שלו ושל הבית? מה נכון לי כאמא?
השאלות האלה יקבלו מענה הכי טוב בשילוב הקשבה לאינטואיציה. הרי גם איש המקצוע המנוסה ביותר לא מכיר את הילד כמו שאת, אמא, מכירה אותו. לכן חשוב שתלמדי לקחת את מה שמתאים לך מכל איש מקצוע באשר הוא.
בסוגיות לא מוכרות כמו אלה שאנחנו מתמודדות איתן היום, יש ערך בהתייעצות עם אנשים מנוסים. אבל בסופו של דבר, את זאת שתקבעי מה נכון לילדך.

 

 

רגע, אמא! אל תשכחי למלא את כתובת המייל שלך כדי שהפוסטים הכי מעודכנים יגיעו ישירות אלייך

דילוג לתוכן