הורות מהשטח

הגנים של ידי הזהב של אמא שלי דיגלו עלי בגדול. בילדותי היא הייתה סורגת, תופרת (היא אפילו תפרה לי מעיל פרווה) וכמובן מכינה תחפושות. מלכת

גלים שייכים לא רק לים או לקורונה. גם לקליניקה שלי יש גלים משלה. לדוגמה, גל של פניות אחרי אסיפות הורים. על הקו אימהות מודאגות מהדיווח

מעולם לא הייתי רגילה לשממה כזאת. בחודשיים הראשונים של “עידן הקורונה” כל התורים בקליניקה שלי בוטלו. העולם ה”ישן” עצר מלכת. במקומו הפציעה מציאות חדשה עם

לא היה לי ספק שפוסט שנוגע בנקודה כל כך רגישה כואבת כמו הצקות לילדה בנושא המשקל יעורר תגובות רבות אצל האמהות. אני מודה לכל אחת

“אמא! חברות שלי אמרו לי שאני שמנה!” המילים של הקטנה בת השש וחצי מפלחות את לב אימה בסכין חדה של כאב, חוסר אונים וכעס על

לפני כמה ימים מצאתי בתיבת המייל שלי הודעה בת כמה שורות קצרות, אך נוקבות ומשמעותיות ביותר. אני יודעת שכשאמא אחת טורחת לשלוח לי מייל, יש

קורה לך שאת מסתכלת על אמהות אחרות ושואלת את עצמך “מה חסר לי”? למה אני לא נהנית מהילדים שלי כמו אמהות אחרות? יש לך ילדים

היא לא תצליח! “חבל שאתם הולכים לפגישות המטופשות עם האישה הזאת!” זה מה שאמרה ילדה בת 9 להוריה כשסיפרו לה שהם מקבלים עזרה במטרה ליצור

לאחרונה אני נשאלת הרבה על יחסים בין אחים. שהות מרוכזת של הורים וילדים בבית  לפרקי זמן ארוכים מציפה דילמות רבות בנושא. לעיתים קרובות הבדלים בין

אתמול עוד “נגלה” של ילדים חזרה לספסל הלימודים. חלקם צעדו בהתרגשות ובציפייה לכוון בית הספר, חלקם היו מעדיפים להישאר במצב הנוכחי ולדחות או אפילו לבטל

היא מביטה בי בעיניים גדולות. שותקת. אבל גם מתחננת ללא מילים: “אמא, הניחי לי. בבקשה! אני מפחדת מהפנים המכווצות שלך, מהקול המאיים, מהמבט הנוקב. אמא,

כבר אין לי תינוקות בבית. הקטנה שלי בת שבע. אומנם היא מצהירה על עצמה שתישאר התינוקת של המשפחה גם בגיל 80, אבל בכל זאת היא