הורות מהשטח

אני כל כך רוצה לעסוק ולכתוב על בעיות “רגילות” של הורים וילדים. קצת חוסר משמעת, קצת פחדים, קצת קשיים לימודיים, קצת חוסר נחת. ברור שהקשיים

יש ילדים שכל השנה מחכים לל”ג בעומר. מיד אחרי פסח הם אוספים קרשים וענפים במרץ, עובדים על בניית מדורה מפוארת וחולמים על הרגע הקסום של

הן מגיעות אלי ביחד, מתוקות ונרגשות מהשמלות החדשות שלבשו בפעם הראשונה. הקולות שלהן מתערבבים בשאלה תמימה: “אמא, השמלה יפה עלי?” “השמלה הזאת מהממת עליך”! זה

לא יאמן כמה מילים חדשות הילדים (וגם אנחנו) הכרנו השנה. ביניהם המושג “קפסולה” שנכנס לחיינו ואני מקווה שהולך לעזוב בקרוב. קפסולה נועדה לשמור על הילדים,

“אמא, אני לא מסכימה שנזרוק את הממתקים של משלוחי המנות כמו בשנה שעברה!” הלוביסטית בת השמונה שלה החליטה לקדם שתדלנות לביטול הגזרה להשמדת כימיקלים ארוזים

הגנים של ידי הזהב של אמא שלי דיגלו עלי בגדול. בילדותי היא הייתה סורגת, תופרת (היא אפילו תפרה לי מעיל פרווה) וכמובן מכינה תחפושות. מלכת

גלים שייכים לא רק לים או לקורונה. גם לקליניקה שלי יש גלים משלה. לדוגמה, גל של פניות אחרי אסיפות הורים. על הקו אימהות מודאגות מהדיווח

מעולם לא הייתי רגילה לשממה כזאת. בחודשיים הראשונים של “עידן הקורונה” כל התורים בקליניקה שלי בוטלו. העולם ה”ישן” עצר מלכת. במקומו הפציעה מציאות חדשה עם

לא היה לי ספק שפוסט שנוגע בנקודה כל כך רגישה כואבת כמו הצקות לילדה בנושא המשקל יעורר תגובות רבות אצל האמהות. אני מודה לכל אחת

“אמא! חברות שלי אמרו לי שאני שמנה!” המילים של הקטנה בת השש וחצי מפלחות את לב אימה בסכין חדה של כאב, חוסר אונים וכעס על

לפני כמה ימים מצאתי בתיבת המייל שלי הודעה בת כמה שורות קצרות, אך נוקבות ומשמעותיות ביותר. אני יודעת שכשאמא אחת טורחת לשלוח לי מייל, יש

קורה לך שאת מסתכלת על אמהות אחרות ושואלת את עצמך “מה חסר לי”? למה אני לא נהנית מהילדים שלי כמו אמהות אחרות? יש לך ילדים