פסק זמן

מה באמת קורה מאחורי הקלעים של "פסק הזמן" שאימהות רבות משתמשות בו עם ילדיהן?

בהשוואה לאמצעים אחרים להשגת משמעת (לדוגמה, צעקות או הפעלת כוח פיזי), פסק זמן נראה כדרך הומנית והגיונית.

איך זה עובד?

שולחים את הילד לחדר או ל"פינת חשיבה" בה הוא נמצא עד שהתנהגותו המפריעה מפסיקה. יש כל מיני גישות לעניין.
למשל, הילד  נמצא בפסק זמן מספר דקות השווה לגילו (ילד בן 7 ישהה בחדר 7 דקות).
במבט ראשון, פסקי זמן הם אמצעי יעיל שלא גורם נזק כלשהו.
הם מפסיקים התנהגות מפריעה. הם נותנים להורים ולילדים הזדמנות להירגע. הם לא אלימים (חוץ מהמקרים בהם הורים נאלצים לסחוב את הילד לחדרו כשהוא צורח ובועט ברגליו).
היו שנים שהשתמשתי בפסקי זמן על מנת להציב גבולות לילדי, אבל תמיד הרגשתי שמשהו לא עובד בהם
כמו שרציתי.
הם הפסיקו את ההתנהגות המפריעה לזמן מה, עד שהיא חזרה במלואה. הרגשתי סחוטה מהמאמץ לגרום לילדי להיכנס לחדר ולשמור עליהם שלו יצאו. ויותר מכל חשתי שפסקי זמן פוגעים בקשר ביני לבין ילדי ללא שיפור משמעותי וממושך בהתנהגותם.

כשלמדתי מהן הסיבות לכך שפסק זמן הוא לא הרעיון הכי טוב להשגת משמעת, גיליתי ש:

  1. הרבה פעמים ילדים זקוקים לעזרה שלנו על מנת להרגיע את עצמם. מן הסתם ילד שנמצא בפסק זמן יירגע בסוף, אבל בעיקר הוא ילמד שהוא לבד עם רגשותיו הקשים ואין אף אחד שמוכן לסייע לו.
  2. ילדים לא באמת יושבים בפסק זמן וחושבים איך להתנהג טוב יותר. הם כועסים ומתוסכלים ועסוקים במציאת תירוצים למה הם צודקים.
  3. פסק זמן גורם לילדים להרגיש רע לגבי עצמם. כל ילד יסביר לך שפסק זמן זה עונש (למרות שאנחנו מנסים להתנער מכך). והעונש גורם לו לראות את עצמו כרע ולכן הוא ממשיך להתנהג בהתאם. כלומר, איך שילדים "רעים" מתנהגים.
  4. פסק זמן יוצר מאבק כוח. הילד לא רוצה ללכת לחדר. אנחנו מאלצים אותו על-ידי איומים או נאלצים לגרור אותו לשם. כבר בגילאים די צעירים זה קשה להורים לסחוב את ילדיהם המתנגדים לחדר, במיוחד לאימהות. ומעבר לכך, אין מנצחים במאבק כוח בין הורה לילד, גם אם הצלחנו להכניס את הילד לחדר.
  5. פסק זמן פוגע באמון של הילד בנו. הילד מפחד להישאר לבד ומסכים לשתף פעולה בגלל חרדת הנטישה הזאת. ואם הוא לא חרד, אז הוא גם לא משתף פעולה!
  6. פסק זמן פוגע ביכולת שלנו להרגיש אמפתיה וחמלה כלפי הילד. בדרך כלל אנחנו נאלצים להקשיח את עצמינו על מנת לגרום לילד להיכנס לפסק זמן. זה מצמצם את היכולת שלנו לראות את הקושי שלו ולעזור לו להתמודד עם מה שעומד מאחורי התנהגותו המפריע.

זה לא פלא שהרבה הורים שנשענים על פסק זמן כאמצעי להשגת משמעת מוצאים את עצמם במעגל של החמרת התנהגות מפריעה-עונש-פסק זמן וחוזר חלילה.

 

 

 

 

רגע, אמא! אל תשכחי למלא את כתובת המייל שלך כדי שהפוסטים הכי מעודכנים יגיעו ישירות אלייך

דילוג לתוכן