שלשוה טיפים ליצירת זכרונות ילדות

שלושה טיפים פשוטים לייצר זכרונות מתוקים מתקופת החגים

שלושה טיפים פשוטים להפוך אווירת החגים ה"קורונית" למרוממת ומרגשת עבור הילדים.
וגם תעסוקה למגוון הגילאים.
חגים.
מילה שמעוררת בהרבה מאתנו, האימהות, רגשות מעורבים.
במיוחד השנה כאשר הקורונה, הסגר והימים המרוממים האלה מתערבים כולם יחד.
מצד אחד- תחושות קשות של עומס, חוסר אונים, בלבול וחרדה. עוד לא הספיקה להתחיל שנת הלימודים והילדים תכף שוב בבית עד תאריך לא נודע. חלקם כבר הספיקו להיות בבידוד אחד או בשניים  ולפעמים איתם גם כל המשפחה.
אף אחד לא ביטל קניות, בישולים, כביסות ושאר עבודות הבית.
מצד שני- דווקא בזמן המורכב הזה יש רצון עז להרגיש את רוממות הרוח שמאפיינת את תקופת החגים, לבקש שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה מלאה בשפע רוחני וגשמי.
בתוך כל המבול הזה  לא פשוט לזכור לחבר את ילדינו למהות החגים, להטמיע בהם ערכים רוחניים, משפחתיים וחינוכיים.
יחד עם זאת, עם שימת לב וכמה צעדים פשוטים נוכל לעזור לילדינו לחוות את החגים מתוך חיבור רגשי עמוק שמשאיר רושם לכל החיים.
אז איפה מתחילים?
את זוכרת איך דמיינת לעצמך חיים עם ילדים? איך חשבת שהיומיום, השבתות והחגים שלך יראו? אולי הסתכלת על אמהות עייפות ועמוסות, ילדיהן לא מספיק______ (השלימי את החסר) ואמרת לעצמך את המשפט הנצחי:" אצלי זה לא יקרה!"
אולי היית בטוחה שתמיד תהיי בשליטה, רגועה ומחייכת, לא מרימה את קולך, חלילה. ילדיך יהיו תמיד מטופחים, שמחים ושקטים, מעסיקים את עצמם בפעילויות חינוכיות ומשתפים פעולה ברצון רב. הבית מתוחזק ברמה של מלון חמישה כוכבים. ושכחתי להוסיף שאת עובדת במשרה אחראית ותובענית.  ואולי הצלחת! אני מצדיעה לך. הטור הזה כנראה לא יהיה רלוונטי עבורך. הוא מיועד לאמהות רגילות שמתמודדות עם עומס וקשיים יומיומיים, לפעמים מצליחות ולפעמים פחות. ומתוך הים הסוער של המטלות שמתרבות במיוחד בתקופת החגים גם רוצות להעניק לילדיהן חוויות נפלאות של הבית היהודי.
אני רוצה להיות גלויה אתך. הייתי שמחה לתת מתכון לאמהות "נכונה" בתקופת החגים ובכלל. היו הרבה שנים שחיפשתי מתכונים כאלה בתקווה להפוך לאמא מצטיינת. כזאת שתמיד יודעת איך לפעול, מה נכון לעשות בכל רגע נתון, איך להגיב הכי טוב. ההכרה שלא אהיה אמא כזאת הייתה כואבת, אבל גם משחררת ומצמיחה. זה אומר, שלא אמצה את התרכובת המדויקת לאמהות מושלמת מהסיבה הפשוטה שהיא לא קיימת.
עם זווית הראיה הזאת אני מציעה שניגש לדיון על הכנה לחגים. זה לא יהיה מושלם. זה לא תמיד יעמוד בציפיותיך. אבל תמיד תוכלי להפיק למידה ולקחים לגביך, לגבי ילדיך ולגבי הביחד המשפחתי.
חשוב לי לציין שלהרבה אמהות בחגים יש ציפיות גבוהות ולא ריאליות בנוגע לעצמן, לילדיהן ולמשפחותיהן. אנחנו מתאמצות כל כך הרבה בתקופה הזאת ומתאכזבות כשהדברים לא מתנהלים לפי התסריט המושלם במוחינו. אכזבה שלא תורמת לרוממות הרוח ולאוירה המשפחתית. היא עלולה מהר מאוד להפוך למרמור אשר צובע את המציאות בצבעים קודרים ועלול ללמד את ילדינו שעורים הפוכים ממה שאנחנו מעוניינות שילמדו.  לא משנה כמה נסביר לילדים את חשיבות ומשמעות החג, האוירה הרגשית היא זאת שנחקקת בעיקר במוח ונקשרת למושג "חג". המסקנה המתבקשת היא להשקיע בויסות הרגשי שלנו. להראות לילדים דוגמה אישית שאפשר להישאר רגועים גם אם לא הכל הולך כשורה. שיבושים בתוכנית המקורית לא חייבים להוציא אותנו מהאיזון. באוירה כזאת יהלדים יהיו פנויים יותר להפנים את הערכים הקדושים שחשוב לנו להעביר להם.
באופן כללי אני מציעה לכל אמא למצוא כמה דקות ולבדוק עם עצמה מה חשוב לה בתקופה הזאת. יש אמהות שיגידו שחשוב להן מאוד ליצור אוירה של שמחה וקדושה, אבל הן לא מסוגלות כי יש עומס, עייפות, ריבוי תפקידים, חוסר זמן וכו'
לאיזו אם בישראל זה זמן של מנוחה או פנאי? ובכל זאת, מה אפשר לעשות? קודם כל ההתבוננות הזאת מאפשרת בירור פנימי. זה שלב חיוני והכרחי שלא נוכל לדלג עליו. הרבה פעמים ערכים ומטרות מתבלבלים אחד עם השני. ערכים הם כוון שמוגדר על-ידי דברים שחשובים לנו. לעומת זאת מטרות הן נקודות שרוצים להגיע אליהן. לדוגמה, תפילה כשיח עם הקב"ה היא ערך. להתפלל שלוש תפילות ביום זאת מטרה. הערך הוא אין סופי. למטרה יש נקודת סיום. למה אני מתעכבת על כך? יתכן ומצב החיים הנוכחי שלנו לא מאפשר לנו להגיע למטרות מסוימות: לשבת עם הילדים כל יום ולספר להם על ענייני החג, או להגיע לבית הכנסת לתפילות. אבל תמיד נוכל לעשות משהו שקשור לערכים שלנו. אולי נוכל להשמיע ברקע שירי החג, לספר לילדים סיפור קצר איך היה החג במשפחת המוצא שלנו, להכיר להם כמה מושגים. ברגע שאנחנו מודעות לערכים שחשובים לנו  נוכל לבחור במשהו שתואם ומעצים את הערך, גם אם זה יהיה דבר קטן ביותר.
כדאי לזכור שהחיים מורכבים מרגעים קטנים. רגעים קטנים של חיבור לשמחה, לתפילה ולקדושה הופכים למארג של חוויות רגשיות שנחקקות בנפש הילד.
אפשר לכתוב עוד הרבה על המשפחה בחגים. האמת היא שנגעתי בקצה המזלג ממש. יחד עם זאת, אני מאמינה שהנקודות  שהבאתי הן משמעותיות ויכולות להפוך את התקופה הלא פשוטה הזאת למשמעותית ושמחה יותר.
ולסיום אני רוצה לשתף אותך בכמה טיפים יעילים שאולי תוכלי ליישם בביתך (וגם אם לא, יש עוד הרבה דרכים אחרות):

טיפ מס' 1:
לפני ראש השנה אני מציעה לכתוב מכתב ברכה לכל ילד ( אפשר לעשות זאת כבר מגיל שנתיים, פשוט נקריא לילד את מה שכתוב). מילה כתובה עושה רושם עז על ילדים ומדגישה להם כמה הם אהובים וחשובים לנו. הרבה ילדים שומרים את הברכות האלה לאורך השנים. גם אם הן לא נשמרות בצורה פיזית, הן בוודאי מוצאות מקום מיוחד בנפש הילד. זאת דרך נפלאה לחבר ילדים לחווית החג, על-ידי גילוי אהבה וקרבה אמהית. הקשר הרגשי הזה מהווה בסיס להטמעת הערכים הקדושים שלנו. את הקשר הזה תמיד אפשר לטפח, גם בזמנים העמוסים ביותר.

טיפ מס' 2:
תמונות הן דרך נהדרת ליצור חיבור רגשי. ילדים נהנים להסתכל בתמונות, לראות את עצמם ואת בני המשפחה בגילאים ובמצבים שונים. אפשר ליצור אלבום מיוחד לחגים. אם כבר יש לכם תמונות מתקופת חגי תשרי זה הזמן לסדר אותן באלבום (אפשר לשתף את הילדים במלאכה או להציע להם לעשות את זה אם הם בגיל מתאים). כל שנה תוסיפו עוד תמונות-  ילדים מחזיקים רימון, קישוטי סוכה, המשפחה יושבת ביחד ליד שולחן חול המועד, ביקור אצל סבתא וכו'. אם אין לכם תמונות כאלה, אתם יכולים להתחיל את המסורת הזו השנה. לצלם תמונות ולשתף את ילדיכם בכוונה ליצור את אלבום החגים.
יש אמהות שמעדיפות אלבומים דיגיטליים. כאן יש לנו כבר ספר ממש, אבל זה כמובן דורש יותר השקעה של זמן וכסף.

טיפ מס' 3:
רב הילדים הצעירים אוהבים מלאכות. אנחנו, האמהות, אולי פחות בגלל הלכלוך והבלגן. אם בכל זאת תרצי ללכת לכוון הזה, אפשר להציע לילדים לגזור תמונות שקשורות לחגים מעתונים וליצור מהם קולאז' על בריסטול. זה יכול להיות סתם קולאז', אבל עבור ילדים גדולים יותר כדאי לתת לו כותרות מיוחדות: "דברים שאני רוצה שיקרו בשנה הבאה", "דברים שאני רוצה להשאיר בשנה החולפת", "ברכות שאני מאחל לעצמי /אבא/ אמא/ אח/  אחות". אפשר ליצור קולא'ז שהוא שולחן החג עם סימנים. הבנת את הרעיון.
גם יצירות מפלסטלינה יכולות להוות דרך יצירתית להתחבר לחגים. יש ספר הדרכה מצוין של ב. ראב"ד (ואולי קיימים עוד) "שעת פלסטלינה" ובו רעיונות שונים ליצירות פשוטות ויפות שקשורות לחגים ולהווי היהודי.
אני בטוחה שיש לך רעיונות משלך.
אשמח לשמוע ממך וללמוד מניסיונך.

עוד ימים ספורים השנה החדשה נכנסת לתפקידה.
יהי רצון שהשנה הזאת תהיה שנת בריאות, שמחה ונחת.

 

רגע, אמא! אל תשכחי למלא את כתובת המייל שלך כדי שהפוסטים הכי מעודכנים יגיעו ישירות אלייך

דילוג לתוכן