אמא מעודדת ילדה

מה דפוק אצלי?

קורה לך שאת מסתכלת על אמהות אחרות ושואלת את עצמך "מה חסר לי"?
למה אני לא נהנית מהילדים שלי כמו אמהות אחרות?
יש לך ילדים טובים ב"ה, אבל משהו לא מתחבר לך עמוק בפנים.
במקום שרק את רואה ומכירה.
את מרגישה קצת מנותקת ומרוחקת ביחס לאמהות אחרות
כשמדובר ברגשות נעימים כלפי ילדיך.
לעומת זאת, לחץ וחרדה ממש לא זרים לך.
אותם את מכירה מקרוב.
בסופו של דבר השאלות הופכות לתהייה נוקבת:
"מה לא בסדר איתי?"
במיוחד אם גדלת עם הורים אוהבים שדאגו לספק את צרכיך כמיטב יכולתם.
אין לך את מי "להאשים", הרי הייתה לך ילדות נורמטיבית.
יש לך זיכרונות טובים והכרת הטוב להוריך המסורים.
ואז את פונה להאשים את עצמך.
עצרי רגע!
קודם כל, אני כאן כדי להזכיר לך שאנחנו לא עוסקות בהאשמות,
אלא בהתבוננות ובהבנה.
אחת הסיבות המובילות לתחושות שלך (אבל לא בהכרח) יכולה להיות הדרך
שלימדו אותך להתנהל עם רגשותיך.
אם גדלת במשפחה בה לרגשות לא היה מספיק מקום
כי הוריך לא ידעו איך להתמודד איתם,
סביר להניח שנאלצת לפתח מנגנונים שיעזרו לך לשרוד.
אחד מהם הוא חסימה של רגשות כדי שלא יפריעו לניהול החיים במשפחתך.
כמובן שבתור ילדה צעירה לא ישבת וחשבת איך תתמודדי הכי טוב עם המצב,
כאשר הוריך לא מצליחים להיענות באופן מותאם לצרכיך הרגשיים.
הנפש החכמה שלך למדה להפעיל מנגנונים כדי שתתפתחי ותתקדמי בחיים.
אבל היום, בתור אדם מבוגר ואמא לילדים, את חיה ללא גישה מספקת
לרגשותיך ולכן את מרגישה שמשהו לא תקין בחוויית ההורות שלך.
איך זה עובד?
רגשות הם הדלק של החיוניות, של החוויה, של החיים עצמם.
אם המיכל של הדלק הזה לא התמלא בילדות, הוא יהיה חסר גם בבגרות.
יהיו לכך השלכות משמעותיות על תחומים שונים בחיים,
אבל הקשר עם הילדים יציף את זה במיוחד.
כאמא את רוצה לאהוב את ילדיך, לדאוג להם ברמה העמוקה ביותר.
את יודעת שהרגשות האלה נמצאים אצלך, אבל נראה שאת מרגישה אותם
באופן שטוח יותר וזה כואב לך ומתסכל אותך.
בוודאי שילדיך עם רגשותיהם החיים והחיוניות שלהם
ממלאים חלק מהמקום הריק הזה שנוצר בילדותך, אבל זה לא מספיק.
את רוצה להרגיש יותר, לחוות יותר, להתרגש ולהתלהב יותר מילדיך היקרים.
ולפעמים הקשר עם ילדיך אפילו גורם לך להיות מודעת יותר למה שחסר לך.
וזה כואב עוד יותר חזק.
האם נגזר עליך להמשיך ככה ואין מה לעשות?
חלילה!
ילדותך לא קובע את איזו אמא תיהיי.
ללא ספק יש לה השפעה רבה, אבל היא לא מגדירה או כובלת אותך.
את לא יכולה לשנות את העבר, אבל את יכולה להבין את חוויות הילדות שלך
ולארגן אותן כסיפור ברור.
כלומר, את יכולה להתבונן באומץ בילדותך ובהוריך ולהיות מודעת לסיבות
להתנהגותם ולבחירותיהם, להבין איך זה השפיע על התפתחותך
ועל הדרך בה את יוצרת קשרים, כולל הקשר עם ילדיך.
המפתח לשינוי נמצא ביצירת סיפור החיים שלך כאשר את מודעת לחוויות חיוביות
ושליליות במשפחת המוצא שלך ומחוברת לרגשותיך לגביהן.
כך את יכולה להתחיל לעבוד על התחומים שהיו חסרים בילדותך
ולא לגלגל אותם דפוסים על ילדיך.
בעז"ה ארחיב על הנושא הזה בפוסטים הבאים.
בינתיים אני מזמינה אותך להסתקרן לגבי חוויות ילדותך ולהרשות לעצמך
להרגיש כל מיני רגשות לגביה, לקבל את העובדה שיש מגוון רגשות וללמוד
לקבל אותם.
אני מודעת לכך שלפעמים הרגשות האלה חבויים כל כך עמוק
שאין לנו אפילו גישה אליהם.
ולפעמים הם כל כך חזקים שנוצרת תחושה של הצפה ורתיעה מלגעת בהם.

אני כאן בשביל לעזור לך במסע לעצמך האמיתית- מלאה בחיות ובחיבור לילדיך.

צרי קשר במספר הטלפון: 08-6482240 לקביעת הפגישה.

רגע, אמא! אל תשכחי למלא את כתובת המייל שלך כדי שהפוסטים הכי מעודכנים יגיעו ישירות אלייך

דילוג לתוכן