פחדים אצל ילדים

“אמא, יש גנבים במקלחת! הם יוצאים מהחור של האמבטיה!”

גלים שייכים לא רק לים או לקורונה.
גם לקליניקה שלי יש גלים משלה.
לדוגמה, גל של פניות אחרי אסיפות הורים.
על הקו אימהות מודאגות מהדיווח של המורה
או כאלה שמקבלות הפנייה ישירה לטיפול.
גם החופש הגדול מביא איתו גל של טלפונים,
כשהקשיים של הילדים מורגשים בעוצמה בתוך הבית.
ועכשיו נוצר גל חדש.

גל של פניות בעקבות חרדות שמופיעות אצל הילדים
ומכניסות את האימהות ללחץ.
תלונות שהילד התחיל לפחד מגנבים, מתקשה להירדם במיטתו,
מסרב לצאת לבד בחושך או להתרחץ כשדלת האמבטיה סגורה,
נפוצות מאוד לאחרונה.
אז מה קורה כאן?
בתקופת הקורונה לא מעט ילדים מפתחים חרדה (מעבר לפחדים תואמי גיל),
כאשר ברקע יש אחד או כמה גורמים כמו חוסר וודאות, מתח בבית,
הידבקות בנגיף של הילדים עצמם או של בני משפחתם, חשיפה למידע על חולים
במצב קשה או נפטרים חלילה, בידוד, למידה מרחוק, ניתוק מחברים וממסגרת לימודית.
לרוב נראה שהילדים האלה היו רגישים יותר או סבלו מחרדה גם לפני הקורונה,
אולם התקופה הזאת העצימה אותה לממדים מדאיגים.

איך נוכל לעזור לילדים שלנו?
קודם כל ניקח בחשבון שלעיתים קרובות מדובר ב“תגובה נורמטיבית למצב לא נורמטיבי”.
המצב של הקורונה לא נורמטיבי בעליל.
זה נורמלי שיהיה עכשיו קשה, עמוס או מפחיד יותר לכולנו, גם לילדים.
החרדה של הילד מצביעה על כך שהוא נפגש עם רגשות לא נעימים ומציפים
שקשה לו להתמודד איתם.
לא פעם אימהות נבהלות מביטויי חרדה אצל הילדים
ומגיבות בצורה אימפולסיבית:
מבטלות את הפחד של הילד או ממהרות למנוע ממנו את ההתמודדות.
כשאנחנו רואות את הילד מפחד באופן מוגזם לדעתנו, נוכל להגיד לעצמינו:
“זה הגיוני להרגיש ככה.
זה הגיוני שהילד וגם אני מרגישים את כל הרגשות האלה.
אני יכולה להתמודד וכך גם הילד שלי”.
המשפטים האלה מאפשרים לנו לחזור לאיזון ולשקול מה הילד צריך מאתנו.
גם הילד זקוק לשמוע מאתנו שהגיוני שבתקופה כזאת
הוא מרגיש את מה שהוא מרגיש.
חשוב לעשות שיחות כאלה בזמן שהילד לא מוצף בחרדה,
אלא נמצא במצב בו הוא מסוגל להקשיב ולהפנים את המסר.
לדוגמה, את יכולה להסביר לו שהרבה ילדים מפחדים עכשיו מגנבים,
מפני שהם דואגים בגלל כל מיני דברים שקורים בחיים שלהם.
כדאי להסביר לילד שרגשות הם כמו להבת אש.
אירוע, מחשבה, זיכרון או תחושה “מדליקים” אותה.
נניח שהילד נכנס למיטה ושומע רשרושים.
הוא חושב שמדובר בגנבים.
המחשבות “מדליקות” את החרדה ובדרך כלל מופיעות גם תגובות גופניות,
כמו שרירים מכווצים, בטן מתהפכת, לחץ באזור הלב, בכי, צעקות ועוד.
לפעמים ילדים לא מודעים לתחושות הגופניות שלהם וחשוב ללמד
אותם לזהות אותם ולהבין שהם נורמליים ופשוט שייכים לחרדה.
כשלהבת החרדה נדלקת, הילד מרגיש דחף להפסיק אותה, כי
מחשבות, רגשות ותחושות שקשורות אליה ממש מציקים לו.
הדרך המוכרת להפסיק אותם היא להימנע מלהיות במצב שמעורר חרדה.
כלומר, להישאר בבית כשחשוך בחוץ, להפציר באמא לישון במיטה שלה,
לבקש ליווי ונוכחות באמבטיה וכו’.
חשוב שנבין וגם נסביר לילד בזמן רגוע שהימנעות רק מחזקת את החרדה.
אני אוהבת לבקש מהילדים לתת שם לחרדה שלהם ולהתייחס אליה כדמות.
נניח, הילד מחליט שלחרדה שלו קוראים מר פחדון.
אני מסבירה לילד שמר פחדון מאוד אוהב כשילדים עושים את מה שהוא אומר להם,
כלומר להימנע מדברים שהוא מספר להם כמה הם נוראים ואיומים.

איך הוא עושה את זה?
על-ידי שהוא “לוחש” להם מחשבות מפחידות כך שהם מרגישים את הפחד בלב ובגוף.
מר פחדון “אוכל” את הפחדים של ילדים.
כל פעם שהילד מקשיב ומאמין למר פחדון ועושה את מה שהוא אומר לו,
מר פחדון פשוט משמין מנחת ותופס עוד ועוד מקום כי כל כך כיף לו אצל הילד.
לילדים גדולים יותר אפשר להסביר את הרעיון ללא שימוש בדמות דמיונית.
מעכשיו והלאה את יכולה להשתמש בדמות או סתם בביטוי “חרדה”
ולהסב את תשומת הלב של הילד למחשבות, לרגשות ולתחושות
שהחרדה “משדרת” לו:
“הנה, שוב מר פחדון מגיע עם הבירבורים שלו על החושך”
או “כאבי הבטן האלה שייכים לחרדה. היא שוב מספרת לך סיפורים על המקלחת”.
חשוב ללמד את הילד לזהות את החרדה על מרכיביה, להתייחס אליה איך שמתאים לו:
הוא יכול להודות לה על זה שהיא מנסה להזהיר אותו, אבל כרגע יש לו
דברים אחרים לעשות:
“הי, מר פחדון! תודה שאתה מנסה לעזור לי. אבל אני צריך ללכת עכשיו למכולת”.
או “הי, מר פחדון! אני שומע אותך, אבל אתה מדבר לא לעניין.
אני לא אקשיב לך ואלך להתרחץ”.
הרעיון הוא לא להתעלם מהחרדה או להיות מופעלים ממנה, אלא להתייחס אליה
ולשים אותה במקום המגיע לה.
בעצם, אימהות נדרשות לפעול בשני מישורים:
לתת אמפתיה, תיקוף ותמיכה לילד שפוחד ויחד עם זאת לעודד התמודדות ואומץ.
התייחסות רגשית היא הכרחית במצבים כאלה .
אפשר להתייחס לרגשות של הילד על ידי אמירות כמו “אני יודעת שממש מפחיד אותך להתרחץ עם דלת סגורה.”
“אתה לא אוהב את הרעש של המים שזורמים לתוך החור, ומלחיץ אותך להישאר לבד
באמבטיה”.
ציפייה מהילד להתמודדות אומרת: “אנחנו נחשוב יחד איך לעזור לך להתמודד
עם הפחד ולהתרחץ בצורה בטוחה “.
ככה כבר בתחילה אנחנו מציבות לפני הילד ציפייה להתנהגות מתאימה.
חשוב לזכור ולהגיד לילד שהכוונה היא לא להפסיק לפחד,
אלא לעשות את מה שצריך גם אם הוא עדיין מפחד.
אגב, בדרך כלל החרדה פוחתת כשאנחנו מפסיקים לשתף איתה פעולה,
אבל זאת לא מטרה מפורשת.
אחרת הילד יחפש כל הזמן את המצב של אפס חרדה, כאשר אף אחד לא יכול
להבטיח לו את זה.
אחד הכלים המרכזיים ללמד ילד להתמודד עם חרדה הוא “סולם אומץ”.
כדי לבנות את סולם האומץ, את צריכה לשבת עם הילד ולמפות את
כל המצבים בהם הוא חרד.
לדוגמה, הוא מפחד ללכת למכולת, ללוות מצרכים משהשכנים, לענות לטלפון
למספר לא ידוע (ברשות ההורים וכשהם בבית), לנסוע לדודים לשבת.
שימי לב שלפעמים הילד יגדיר את החרדות שלו כ”לא מתחשק לי”, “אין לי כוח”,
“זה משמעם אותי” וכו’.
חשוב להיות ערניים ולהבחין מתי מדובר בחוסר עניין ומתי בהימנעות בגלל חרדה.
הילד מדרג את מצבים מעוררי החרדה מ-0 עד 10 (0-לא פוחד כלל ו-10 – הכי פוחד).
זה סולם האומץ שלו.
מתחילים לעבוד עם סולם האומץ מנקודה בה הילד מרגיש קצת חרדה ויכול לחוות הצלחה בהתמודדות איתה.
לדוגמה, הילד דירג שיחה בטלפון כמעוררת חרדה ברמה 3.
תוכלי לתכנן איתו איך הוא ייגש לטלפון ומה יגיד.
תלמדי את הילד לקחת כמה נשימות עמוקות, להגיד לעצמו “אני יכול!”, “אני יודע מה לעשות!” וכו’.
את יכולה להציע לו להיות נוכחת בשיחה הראשונה (או עד שהוא ירגיש בטוח יותר)
ולעזור לו במידת הצורך.
כמו כן תשאלי את הילד איך הוא חושב להתמודד עם החרדה. יתכן ויהיו לו רעיונות טובים.
גם משחקי תפקידים ממש  מומלצים כאן.
הילד ירגיש בטוח יותר במיומנות החדשה שהוא רוכש כשתשחקי אתו כמה פעמים
משחק שמדמה סיטואציה מאתגרת עבורו.
כמובן, אי אפשר למצות את נושא החרדה אצל ילדים בכמה פוסטים.
מקווה שנתרמת ממה שהצעתי כאן, גם אם רק חידד אצלך את הצורך לפנות
לעזרה מקצועית.
הרי הרעיונות שנתתי לא מהווים תחליף לטיפול מקצועי במידה ויש בו צורך.
במידה ואת שמה לב שהחרדה של הילד מחבלת בתפקוד שלו ו/או של המשפחה
או אם את מרגישה חסרת אונים וחסרת יכולת להתמודד מול ההתנהגות החרדתית שלו,
אל תחכי וצרי קשר איתי או עם גורם מקצועי מוסמך אחר.

רגע, אמא! אל תשכחי למלא את כתובת המייל שלך כדי שהפוסטים הכי מעודכנים יגיעו ישירות אלייך

דילוג לתוכן